כתובת על הקיר made in Yeruham

Made in Yeruham

הכל התחיל בהדסה.

שמעתי שיש לה סיפור מעניין ורציתי לפגוש אותה, לראות את העבודות שהיא עושה ולהתנסות בעצמי בסדנה שלה. זה יושב לי ברשימת התכניות כבר המון זמן ולא קורה כי הדסה גרה בירוחם. וירוחם זה מבחינתי נגב, מדבר, רחוק ולא כל כך התחשק לי לנסוע לשם לבד. לא שמדובר בנסיעה לחו"ל אבל בכל זאת.

בסוף נסעתי. לבד. לירוחם. ואם אני כבר נוסעת כל כך רחוק, החלטתי שכדאי לי לפגוש שם עוד אנשים מעניינים. לאט לאט הוספתי ליומן פגישות וסדנאות. היום התמלא וערב ירד על היומן. הבנתי שזה עומד להיות יום עמוס שייגמר מאוחר וכיוון שלא רציתי לחזור בחושך, עלה במוחי הרעיון לנצל את ההזדמנות ללילה מחוץ לבית. נופשון. חיפוש קצר באינטרנט מצא לי מקום נהדר לישון בו כך שאוכל לחזור רעננה למחרת. 

כתובת על הקיר made in Yeruham

אחרי נסיעה לשם שלקחה לי יותר זמן ממה שחשבתי, הגעתי בגאווה גדולה לירוחם וטפחתי לעצמי על השכם. נסעתי ברחוב הראשי והייתי מופתעת מכמות האנשים. אחר כך הבנתי שהיום הוא יום שוק לכן ההתרחשות הרבה ברחוב. תוך כדי התברברות קלה ברחובות עברתי ליד השוק והצטערתי שכנראה לא יהיה לי זמן לשוטט בו. במיוחד הצטערתי על דוכני החפצים המשומשים, או יותר נכון השמיכות הפרושות על הרצפה והכלים המונחים על הגדר. יש לי תחושה  שהייתי מוצאת שם משהו לאהוב.

גברת ווייז הכריזה שהגעתי אל היעד – טרמינל המעצבים, מה שהיה פעם בית העם ברחובה הראשי של ירוחם. טרמינל המעצבים בירוחם (מבית טרמינל המעצבים בבת ים) הוא פרויקט שהתחיל ב 2014, כאשר 12 מעצבים נבחרו להגיע לפה לתקופה של חצי שנה. הרעיון היה שאותם מעצבים יגורו פה ובסוף התקופה יעצב כל אחד מהם מוצר בהשראת המקום. שלוש מהאמניות שתפגשו פה עכשיו היו יחד במחזור הראשון של התכנית הזו.

הקבוצה קיבלה לרשותה את בית העם הישן ושיפצה אותו. קרן ודניאל סינגר, שתכירו עוד מעט, בנו חלונות מחלקי עץ ממוחזר ושאריות פרספקס שונות, מה שנתן לחלונות את המראה המיוחד של חלוקה למרובעים בגדלים שונים.

פינת ישיבה בטרמינל העיצוב

הדסה, בוגרת התכנית, מספרת: "אחרי שני מחזורים של חצי שנה נשארנו פה כמה מעצבים מהמחזור הראשון. נשארנו בקשר חברי ומקצועי ודיברנו על זה שאם רוצים שיהיה פה מרחב של עיצוב, שהוא חלק מהנוף המקומי ולא רק טרמינל שאנשים באים אליו לחצי שנה וחוזרים למרכז, צריך ליצור משהו שהוא קיים, משהו שהוא פעיל. עשינו שינוי בפורמט והמשכנו כקבוצה, כשלכל אחד בקבוצה יש את העסק העצמאי שלו, וחוץ מזה אנחנו עושים פה בחלל עוד כל מיני פרויקטים משותפים."

הדסה יצחק שרת - זואק

הראשונה שפגשתי היא הדסה יצחק שרת, בעלת סטודיו זואק, שנמצא בבניין הטרמינל. הדסה מעבירה סדנאות ציור מרוקאי על עץ, אמנות שלמדה מאמן מרוקאי כשגרה מספר חודשים עם משפחתה במרקש. (על התקופה שלה שם תוכלו לקרוא פה בהרחבה).

שולחן צד מרוקאי עם דוגמת זואק

אז מה מה עושים בסדנה של הדסה אחרי ששותים קפה עם עוגיות?

קודם כל בוחרים על מה רוצים לצבוע: אריח או שרפרף/ שולחן. האריחים עשויים MDF ירוק וקיימים בשני גדלים. יש אריחים קטנים שיכולים להיות מגנטים או תחתיות לכוסות, והעבודה עליהם לוקחת בערך שעה עד שעה וחצי. יש אריחים גדולים יותר שדורשים שעתיים וחצי. קחו בחשבון שהדברים לוקחים יותר זמן ממה שזה נראה. אני בחרתי אריח גדול שאוכל לתלות על הקיר.

אריחים בדוגמאות שונות

השלב הבא הוא בחירת השבלונה. הדוגמאות אותן מציירים הן ערבסקה עם צורות גיאומטריות. מבין הדוגמאות בחרתי מסתבר במרוקאית הקלאסית (אני בחורה קלאסית הרי). הטכניקה המקורית אותה למדה הדסה במרוקו עושה שימוש בשבלונות רב פעמיות ודורשת לימוד ממושך, לכן הדסה פיתחה טכניקה חדשה, פשוטה יותר, שמבוססת על שבלונות חד פעמיות.

 

לאחר מכן בוחרים 4-5 צבעים מתוך שורות הצבעים שעל הקיר. הדסה מעבירה אותם לתוך בקבוקונים קטנים שאיתם נעבוד. האריח צבוע בצבע יסוד מקשר לבן, לכן הקווים יישארו בלבן והחללים הם מה שאנחנו צובעים. מגוון הצבעים גדול וקשה לבחור, קשה לדמיין איך ישתלבו הצבעים. כמובן שיש במקום דוגמאות ואפשר להיעזר בעין הטובה של הדסה.

בקבוקי צבע

אחרי שניסתה בארץ עשרות סוגי מכחולים ולא הגיעה לתוצאה מספיק טובה, החליטה הדסה להביא  ממרוקו מכחולים עשויים שיער סייח. לוקח כמה משיחות כדי להתרגל אל המכחול אבל הוא באמת נותן תוצאה חלקה ושטוחה.

מכחולים מסוגים שונים

צביעת האריח מאד מרגיעה, במיוחד עם המוזיקה המרוקאית הנהדרת שברקע. התוצאה הפתיעה אפילו אותי. האפקט שמתקבל כשמסירים בסוף את השבלונה ונחשפים הקווים הלבנים הוא ממש מרשים.

אריח גמור עם הדוגמה שבחרתי

המלצה מקומית של הדסה:

קפה מוסקט (או הקפה של שי) – מרכז מסחרי ירוחם

הדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה למקום חדש הוא לחפש את בית הקפה המקומי. אם כבר להכנס לאווירה של מקום,  בית הקפה הוא בול הדרך לעשות את זה.  כאילו שיחד עם ריח הקפה, נפתח פתח לתרבות המקומית, למרכז העניינים. אז אם כבר הגעתם לירוחם, שווה לכם לחפש את הקפה של שי. מקום פשוט. הכי פשוט שיש. אבל כשתקבלו משי את הקפה, מלווה בחיוך ענק, וסודות של תבלינים תדעו שהגעתם למקום הנכון. 

קרן ודניאל סינגר- Suit-case

אחרי הפגישה עם הדסה יצאתי אל איזור התעשייה לפגוש את קרן. קרן (מעצבת פנים) ודניאל (אדריכל) הגיעו גם הם למחזור הראשון של הטרמינל ונשארו פה כבר 4 שנים. בסטודיו Suit-case הם מייצרים מוצרים בקונספט של מיחדוש, כלומר לוקחים משהו שכבר אין לו שימוש ונותנים לו שימוש חדש. הסטודיו נקרא Suit-case על שם הרהיט הראשון שעשו- מזוודה ישנה שהפכו לשידה: הוסיפו לה רגליים, מראה ואור שנדלק כשפותחים אותה. 

חפצים מעץ ממוחזר

קרן ודניאל עובדים בעיקר בעץ, ומייצרים גם מוצרים סדרתיים לעיצוב הבית, כמו שעונים, עציצים עם מבחנות, מנורות, וגם מוצרים שהם  one of a kind , דברים אמנותיים ופחות שימושיים, כמו סדרה של כלי רכב מעץ: צוללות, מטוסים משאיות, או חרקים שעשויים מחפצים שונים.

המיקום של הסטודיו בירוחם מאפשר שיתוף פעולה עם המפעלים באיזור ושימוש בשאריות שהם מספקים. ממפעל "פניציה" למשל מזמינים אותם לבוא לקחת חומרים באופן קבוע. קרן מסבירה שכיוון שהיישוב קטן וכולם מכירים את כולם, ההיכרות עם עובדי המפעלים היא אישית. הם פותחים את הדלת ומתלהבים לראות אחר כך את התוצאה.

צנצנות עם ברגים ומסמרים

מעבר לייצור המוצרים מעבירים בסטודיו גם סדנאות, מתוך רצון להביא אנשים וללמד אותם ליצור ולמחדש. בסוף הסדנא יוצאים המשתתפים עם מוצר אישי או משותף לצוות או למשפחה שמגיעה יחד. המבוגרים יכולים להכין אדנית גדולה או קטנה, גוף תאורה או שעון קיר. הילדים יכולים להכין ינשופים, משאית עץ, או מנורת לילה משקופיות. הילדים בוחרים שקופיות מתוך מלאי שקופיות משומשות ומסדרים אותן כך שיספרו סיפור. הם בונים עבורן קופסא, מכניסים נורה ומקבלים מנורת לילה עם הסיפור שיצרו בעצמם. מעבר לזה יש ערכות יצירה שאפשר לקנות ולקחת הביתה.

הינשוף שהכנתח משאריות עץ

המלצה מקומית של קרן:

שירת הכוכבים- תצפיות כוכבים של משפחת גלנץ. אנשים מדהימים שמגיעים עם טלסקופים ומספקים חוויה מרתקת עם סיפורים מהמיתולוגיה ותה חם כמובן, כי קר בלילה במדבר. הם  פוגשים קבוצות בחולות הצבעוניים ועוד מקומות שמתאימים לכך באזור . 052-7276100

מיכל בן יעקב - אָבָּגָדָה

המשכתי אל אחת משכונות המגורים החדשות לפגוש את מיכל- מעצבת גרפית שעוסקת כל חייה ביצירה, כולל קדרות, נגרות ותפירה. בשנים האחרונות הבייבי שלה הוא אָבָּגָדָה, עסק שבו היא מתרכזת בצילום, שגם אותו למדה במסגרת לימודי העיצוב הגרפי. מיכל יוצרת מילה או שם המורכבים מתמונות, כאשר כל אות מיוצגת בתמונה. "תמיד אהבתי צורות, ואז התחלתי לראות בכל דבר אותיות. והשלה הבא היה להרכיב מהן מילים." 

צילומי אותיות שיומרים את השם נועה
צילום: מיכל בן יעקב

מיכל מצלמת בכל מיני מקומות: במדבר, בעיר, בטבע. במשך הזמן נוצרו אצלה סדרות של צילומים בנושא מסוים, כמו גופי תאורה, ברזי כיבוי, צומח ועוד. מיכל חוקקה לעצמה חוק שהיא לא עורכת את התמונות, לא מוחקת פריטים מיותרים כדי שאות תהיה ברורה יותר. הצילום הוא אותנטי וההחלטה היחידה שהיא לוקחת היא מה יהיה הפריים, איפה נחתכת התמונה.

 

מעבר למכירה של התמונות מיכל עושה גם סדנאות בהן היא מעבירה את צורת ההתבוננות שלה. הסתובבנו יחד בגינות המשחקים וחיפשנו אותיות: הנה חצי צמיג שיכול להיות ח', והנה דופן של ספסל שיכולה להיות נ', ומה שמצאתי הכי הרבה זה ס'. כל עיגול כמעט יכול להתאים. לאט לאט מתחילים להסתכל על הדברים בצורה קצת אחרת. 

צילומים מהגינה - אובייקטים שיוצרים דימוי של אותיות

אחרי שסיימנו נכנסנו חזרה פנימה להתחמם ולהפשיר את הידיים. עברנו יחד על הצילומים שלי ודיברנו עליהם. מיכל הסבירה איך היה אפשר לקבל תמונה טובה יותר בחלק מהמקרים, לשנות זווית צילום, אולי לגשת מהצד השני כדי שהרקע יהיה מובחן יותר והאות תהיה יותר בולטת.

את המילה שתיקחו איתכם לא בוחרים מהתמונות שאתם צילמתם אלא ממבחר התמונות של מיכל. מכל אות ישנן כמה אפשרויות ואפשר להרכיב איזו מילה שרוצים. אם רוצים אפשר גם לצבוע את המסגרת. 

תמונה מורכבת מאותיות

המלצה מקומית של מיכל:
שקיעה קסומה באגם ירוחם
הפארק נמצא מול הכניסה לירוחם, מתאים לפיקניק משפחתי ויש גן משחקים בקרבת מקום. קפיצה קטנה עם הרבה שקט ושלווה.

דפנה מירזיוף - דברים במדבר

אחרי לילה במקום שתיכף אספר לכם עליו, קמתי לפגוש את דפנה- מעצבת תעשייתית, שעושה עבודות קרמיקה בסטודיו דברים במדבר. דפנה מעידה על עצמה שהיא מנסה לעשות דברים מדבריים אבל בצורה קצת אחרת.  היא משתמשת גם בחימר מקומי שמכיל חרסית מאזור ממשית ומעטרת את הצלחות בצלליות של יעלים. "היעל היא חיה אצילית ומאד מקומית. את הסוג הזה של היעל, יעל נובי, אפשר לראות בעיקר בארץ כי פה הצלחנו להגן עליה", דפנה מסבירה.

צלחות עם הדפס יעלים

דפנה מעבירה סדנה של קולאז' על כלים מוכנים שמתאימה לדבריה מגיל 3. אפשר לבחור ממגוון מדבקות של כל מיני אותיות ומשפטים בנושא אוכל. יש גם מדבקות של משטחי צבע צבעוניים חלקים שאפשר לגזור מהם מה שרוצים או לחתוך מהם צורות בפאנצ'ים. בשלב הבא הכלי עובר שריפה קצרה. אם אתם עוד באזור תוכלו לאסוף את הכלים. אם לא –  דפנה תשלח לכם אותם.

המלצה מקומית של דפנה:
סיור בעקבות העקרבים עם יורם צביק 054-761761
החולות הצבעוניים-  חניון במכתש עם חולות בשלל גוונים. מומלץ להביא בקבוק שקוף מהבית.
חוות צברי אורלי – 7 דק נסיעה לכיוון דימונה. שטחים ענקיים של סברס מזנים שונים במשך כל השנה.

White Hill guesthouse

כמו שכתבתי בהתחלה, כשהבנתי שלא אספיק לחוות את כל הסדנאות ביום אחד החלטתי להישאר לישון. חיפשתי מלון, אבל אתם יודעים שאני תמיד מחפשת מקומות מיוחדים, לכן חפרתי באינטרנט עד שראיתי את  הסלון הזה עם רהיטי הוינטג' שאני אוהבת ועבודות המקרמה על הקיר, וידעתי ששם אשן.

White Hill guesthouse loby
White Hill guesthouse- לובי

הסלון שייך ל White Hill Guesthouse, מקום קטן ומקסים בקצה העיר. הגעתי בערב קר במיוחד ונכנסתי ישר לאותו סלון חמים מהתמונה. שולחן האוכל היה עמוס לפטופים של אורחים ובנות הצוות. אחרי שיחה קצרה עליתי להתמקם בחדר. אני הזמנתי חדר פרטי עם מקלחת צמודה, אבל יש גם חדר פרטי עם מקלחת משותפת וחדרי דורמס משותפים. החדר בסיסי אבל נעים. כריות רקומות על המיטה ועבודת מקרמה צבעונית מעליה. 

חדר השינה שלי ב White Hill guesthouse

בקומת הכניסה יש מטבח, פינת אוכל בה אפשר לאכול או לעבוד וסלון חמוד וצבעוני עם ספרים לבחירה. לארוחת הערב קניתי מצרכים בסופר והכנתי לי משהו במטבח. בבוקר לא תצטרכו להכין כלום. תקבלו ארוחת בוקר של ביצים, גבינות, סלט, לחם עם כמה ממרחים וכמובן תה וקפה. פשוט וטעים.

White Hill guesthouse - פינת ישיבה

הגסטהאוס שייך לאילנה ואבישי, תושבי ירוחם, מאוהבים במקום, בנופי המדבר, בהכנסת האורחים ובאנשים המופלאים ביישוב.
ביקשתי מאילנה שתספר לי קצת על ההחלטה לפתוח את הגסטהאוס :

"לפני כשלוש שנים, ישבנו וניסינו לדמיין את החיים המשותפים שלנו. הבנו שאנחנו רוצים להכניס את האירוח לחיי היומיום יום שלנו, להקים עסק זוגי שיהפוך למשפחתי, ילדים מתרוצצים בין האורחים, פוגשים אנשים מכל העולם, מכינים איתנו את ארוחת הבוקר, יושבים עם אורחים למדורה בערב, ובעצם התפעול השוטף של הגסטהאוס הופך לבית וחיים. את המודל למדנו בגיאורגיה וביוון, שם האירוח הוא הרבה פעמים ביתי וכל המשפחה שותפה לו. רצף של דורות מכניסי אורחים. הרבה אותנטיות והיכרות אישית, מה שבסופו של דבר עבורינו, הותיר את הרושם העמוק ביותר בטיולים שלנו.
ירוחם כבר מזמן ניכנסה ללב, וממילא היא סמל להכנסת אורחים, כך שהיה קל להחליט שפה גם נקים את העסק שלנו. לקח לא מעט זמן והרבה שיטוטים ולמידה ממקומות אירוח בכל רחבי הארץ, אבל בסופו של דבר מצאנו את המבנה המושלם להתחיל ממנו. פתחנו לפני 11 חודשים בדיוק, מצד אחד לא ייאמן שכבר עבר כל כך הרבה זמן, מצד שני אנחנו לא מצליחים להיזכר במה היה לפני.
הגסטהאוס נמצא מול נופים פתוחים של מדבר, מכיל את האוויר הצלול שמגיע ממרחק, מאיר פנים בצבעוניות הנועזת שלו לעוברי האורח שבאים לטעום את המדבר ואנשיו. אנחנו גאים במקום הזה, ושמחים על האורחים הרבים שמגיעים ונישארים יום ועוד יום כי מגניב להם והם בחוויה של גילוי. מקווים להמשיך לפתח ולהתרחב."

שולחן וינטג ועליו ספר האורחים של White Hill guesthouse

המלצה מקומית של אילנה:
בירה גלנץ– מבשלת בירה ביתית בוטיקית ומשובחת. בירה אדמונית, טריפל בלגית, בלונד, חיטה וסטאוט. כל בקבוק ממותג עם סיפור על אתר משמעותי באזור ירוחם כמו- אגם ירוחם, המכתש הגדול, פסל הזהות, אירוס ירוחם, הר אבנון וכדומה. 052-727-6100

חזרתי הביתה עמוסת חוויות ויצירות. גיליתי שיש סדנאות אמנות בדרום, גיליתי ירוחם שלא היכרתי, ירוחם של אמנות ויצירה, הכרתי נשים מקסימות, והרגשתי (שוב) שלא נשארתי מספיק זמן. יש לי תחושה שעוד אשוב.

 

למי שרוצה לחוות סדנאות בצפון, פה יש פוסט על סדנאות בגליל המערבי.

תודה שקראתם עד כאן, מוזמנים כמו תמיד להגיב ולשתף את מי שעשוי להתעניין 🙂

נראה לכם שזה יכול לעניין עוד מישהו? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך לקרוא גם את זה:

הסטודיו של קרן פרגן

קרן ארצישראלית מצויה

לפעמים אני נשאלת על דברים טובים שקרו לי בעקבות הבלוג. ההיכרות עם קרן פרגו היא דוגמא מצוינת למשהו כזה. את קרן פגשתי במרחבי הרשת ומאד אהבתי את

רוצה לקרוא עוד
עבודה של רחל - מונטאז' בהדפסת ציאנוטייפ

ציאנוטייפ – הקסם הכחול

אם הגעתם לאחרונה לקומה התחתונה בגן העיר, אולי ראיתם קבוצת אנשים עומדים סביב המזרקה ובוהים בצילומים המונחים על שפתה, מדי פעם מציצים בנייד. אלה בטח היו

רוצה לקרוא עוד
בחורות עם שמלות צבעוניות ונעלי עקב בתצוגת אופנה פראג

פראג- פעם שלישית גלידה

הפעם פראג היתה רק מעטפת של הטיול לדרום צ׳כיה (שכתבתי עליו פה)- לילה אחד בתחילת הטיול ועוד שלושה בסוף, אבל כיוון שזאת הפעם השלישית שלי בפראג חשבתי שזו הזדמנות

רוצה לקרוא עוד

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *