סלינה מנתור בבית אורן
לפעמים יעד החופשה שלי נבחר לפי מקומות שאני רוצה לבקר בהם, ובהתאם אני מחפשת ומוצאת מקום לינה קרוב, כמובן כזה שיהיה מספיק יפה או מעניין לטעמי. לפעמים אני קודם מתבייתת על מקום הלינה שאני רוצה להיות בו, ואז אני בודקת מה יש לעשות בסביבה. ככה היה עם סלינה מנתור בבית אורן. מדובר בסניף של רשת סלינה העולמית, רשת מתחמי אירוח שהחלה בדרום אמריקה, וכיום מונה יותר מ-80 סניפים ב 13 ארצות.
הרשת הוקמה על ידי רפאל מוסרי ודניאל רודסבסקי, ישראלים, מתוך כוונה להתאים לצרכים של המטיילים בעולם החדש, בעיקר נוודים דיגיטליים, שמחפשים משהו אחר מבית מלון. מקום שאפשר לשהות בו פרקי זמן ארוכים יותר ולהתערבב עם המקומיים. בסניפי סלינה תמצאו חדרים משותפים או פרטיים, מסעדה, מטבח, חללים משותפים לעבודה, ספריה, חדר כושר או שעורי התעמלות, חנות קטנה, ועוד דברים שמתווספים בהתאם ליעד. במתחמים של סלינה תמיד יש קטע מעניין עיצובית, לכן את הסניף של סלינה בליסבון הכנסתי לרשימת 10 מלונות מעוצבים בליסבון ועל הסניף התל אביבי כתבתי בפוסט על מלונות בוטיק בתל אביב.
הסניף בבית אורן נפתח ב 2019, במתחם קיים של אירוח כפרי. בהגעה לכאן קצת הסתבכנו כי חיפשנו שילוט של "סלינה", אבל אין כל כך. צריך לנסוע לפי השילוט של "מנתור". בסוף מצאנו, נכנסנו וחנינו. ליד מגרש החניה יש מרכולית – מאד שימושי. נכנסנו בשביל המוביל אל סלינה, ולפנינו נפתח נוף ירוק ויפה של מדשאות ועצי אורן.
יש כאן הרבה פינות ישיבה מסוגים שונים, שאפשר לשבת בהן, להסתכל על הנוף, לנוח או לשחק טאקי. יש גם דשא גדול שאפשר לשחק בו או שוב לנוח.
הקבלה נמצאת במבנה מרכזי עם חלל משותף גדול. חוץ ממנה יש פה פינות ישיבה מסוגים שונים, הרבה צבע על הקירות וברהיטים. העיצוב הוא די אקלקטי אבל עם נטייה להודו, ברהיטים ובכל מיני פריטי עיצוב נחמדים שמפוזרים כאן. תוכלו למצוא פה גם ספריה וכמה מוצרים למכירה, כמו שמיכות יפות, שמלות וכד'. פה נמצאת גם המסעדה/בר ופה מוגשת ארוחת הבוקר. המקום פתוח עד 23:00, ולנו היה נורא כיף לבוא לפה, לשתות קפה ושוקו, ולשחק קטאן עד שגירשו אותנו.
מחוץ לבניין המרכזי יש הרבה פינות ישיבה בשולחנות או בישיבה נמוכה על מזרונים. את ארוחת הבוקר אכלנו כאן בחוץ, מתחת לשמשיות הודיות צבעוניות ויפות, שפשוט לא יכולתי להפסיק לצלם. ראיתי גם תשתית למדורה, אולי מתאימה יותר לחורף. בערבי הקיץ יש כאן לפעמים הופעות – שווה לבדוק. בבוקר תוכלו להשתתף בשיעורי יוגה וכד', וכמובן לשחות בבריכת השחיה הנהדרת בקיבוץ, כמה דקות הליכה.
החדרים הם החלק הפחות מרגש פה. אמנם בתמונה באתר החדר המשפחתי נראה מהמם, בפועל החדר נראה שונה אבל בסדר. כן חשבו פה על הוספה של פרטים קטנים ברמת העיצוב. אין פה מטבחון, אלא מקרר קטן וקומקום חשמלי. בחדר שלנו היתה מיטה זוגית ועוד מיטת קומותיים – סה"כ היה לנו נוח. המקלחת לא מאד מאובזרת ותשמח לרענון.
לסיכום, סלינה מנתור היא לא צימר ולא אירוח קיבוצי קלאסי. המקום בהחלט מתאים למשפחות, אבל לא רק. כשאנחנו היינו היתה פה למשל קבוצת נשים מאורגנת שהתארחה פה, והבנתי שיש פה ריטריטים למינהם. יש פה וייב קצת אחר שאנחנו מאד אהבנו. כמעט לא היינו בחדר, שיחקנו משחקי קופסא בחוץ או בחלל המשותף ובאנו בערב לשתות קפה/ שוקו ועוגיות. כמעט הוספתי ב German bakery:)
יפן בעין הוד
בחיפושיי אחר פעילות קרובה לבית אורן, מצאתי את החוויה היפנית בעין הוד, וגיליתי שאני אפילו מכירה את מי שמעבירה אותה. את שיר ימגוצ'י הכרתי לפני כמה שנים בתערוכה שאצרה במוזיאון וילפריד. אפילו כתבתי עליה פה. נובויה, בן זוגה של שיר הוא אמן ומוזיקאי וביחד הם מעבירים קצת מהחוויה היפנית.
הביקור מתחיל בנגינה של נובויה על כלי נגינה ייחודי ממתכת שבנה בעצמו. הצלילים היו מאד נעימים. אחר כך למדנו קצת על הכתב היפני, שיר הראתה לנו תמונות ולימדה אותנו על החיים ביפן, על הבית היפני והמנהגים שונים. התלבשנו בקימונו ולמדנו על הסוגים השונים, מי לובש איזה סוג ומתי. עכשיו אני בשלה לחזור ליפן. המשכנו בשיעור אוריגמי. שיר שאלה אם אנחו רוצים לעשות משהו קל או קשה. כיוון שהיינו עם הבנות ורצינו ליצור תחושת הצלחה, ביקשנו את הקל. גם הוא היה לא פשוט, אבל היה שווה.
סיימנו בטקס תה, בחדר היפני שנבנה במיוחד על ידי נגר יפני, ללא מסמרים. ישבנו על מחצלות הטטאמי, שיר עשתה את הטקס בשקט ובעדינות, תוך כדי שהיא מסבירה מה משמעות כל פעולה. התה היה מעט מריר אבל מאד טעים. כדי להקל על המרירות התכבדנו במשהו מתוק. במקור נעשה הממתק הזה עם ממרח שעועית אדומה, שמאד מקובל ביפן, אבל כדי להתאים אותו לטעם הישראלי שיר מכינה את זה עם תמרים. היה מתוק וטעים.
מסעדות שבדרך
בדרך לכאן אכלנו בעוספיא במקום שנקרא "הגבינות של מיאסה". היה מאד טעים, הנוף יפה, והכי חשוב – זכינו לנסיעה בטרקטור ועגלה ממגרש החניה ועד המסעדה.
בדרך הביתה עצרנו בקפה זהרה שאני זוממת עליו כבר הרבה זמן. התפריט הוא לא בדיוק הקאפ אוף טי של הילדות, אבל הן הסתדרו. אוכל מצוין מוגש בין רהיטי וינטג' אהובים – מושלם. ליד הקפה נמצא מתחם האמנים של עין כרמל, שלא נכנסנו אליו הפעם, רק התרשמנו מהפסלים שליד הקפה.
זה מה שאנחנו הספקנו הפעם. באתר של עמותת כרמלים תוכלו למצוא עוד הרבה דברים שאפשר לראות ולעשות באזור.
