עבודת פסיפס מרוקאי

מרוקו – ערים כחולות ועמקים ירוקים

תחשבו על יעד שיש בו גם סקי, גם חופים מעולים לגלישת גלים, גם ערים גדולות ומודרניות וגם כפרים עם בתי בוץ. תוסיפו לכל הטוב הזה גם הרבה סטייל במחירים סופר נוחים ויש לכם חופשה מושלמת במרוקו.

מי שמכירה ממש טוב את מרוקו ובאה לספר עליה זו הדסה. אותה הדסה מהפוסט על ירוחם ומהפוסט על מרקש. מאז שהכרתי אותה אני משתעשעת ברעיון לנסוע לשם. בהתחלה זה קצת הלחיץ אותי, אבל הדסה הרגיעה וסיפרה שתחושת הבטחון במרוקו גבוהה. התיירות היא הכנסה משמעותית במרוקו ולכן יש אינטרס לשמור על התיירים. פגיעה של מקומי בתייר תעלה לו בעונש כבד מהמלך. בקיצור, נפגשתי עם הדסה שוב כדי לשמוע ממנה קצת יותר פרטים ולספר גם לכם.

Abdali90 [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]
Abdali90 [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]

מרוקו היא מדינה ענקית ומגוונת שאפשר לטייל בה הרבה זמן. לא כללנו פה בהכרח את כל אתרי התיירות בכל עיר, אלא הבאנו הצעה כללית למסלול של 10-14 יום ברכב. בהמשך הפוסט יש גם אפשרויות למסלול קצר יותר. בסוף הפוסט צירפתי מפה שהכנתי לכם. כדאי לפתוח אותה במקביל לקריאה ולעקוב.
תביאו לכם מופלטה ומיץ תפוזים ונצא לדרך.

קזבלנקה - Casablanca

זה שער הכניסה הראשי למרוקו וסביר להניח שפה תנחתו. קזבלנקה היא המקבילה המרוקאית לתל אביב. עיר הייטק מודרנית, עיר נמל, עיר שמרגישה לפעמים ממש אירופה. משמעות שמה הוא "הבית הלבן", על שם הבית הראשון שבנו בה הפורטוגלים. מבחינה תיירותית יש בה את מסגד חסן השני שהוא מאד גדול ומרשים, אבל אם באים לזמן קצר לא כדאי לבזבז פה זמן.

המסגד בקזבלנקה

רבט - Rabat

נסיעה של שעה צפונה לאורך החוף תוביל אותנו אל עיר הבירה רבט. העיר מאד יפה, נקיה ומטופחת, כיאה לעיר שבה יושב המלך. יש בה אזורים מודרניים ומסעדות טובות. אזור יפה במיוחד שכיף להסתובב בו הוא קסבה אודיה Kasbah Oudaya. זה אזור יפיפה של בתים עתיקים מוקפים חומה, ממש על הים. אפשר להסתובב בסמטאות שצבועות בכחול ולבן, לעבור בגינות האנדלוסיות ולעלות להשקיף על הים ועל הנוף מסביב.
קירות כחולים ברבט - קסבה אודיאה Kasbah Oudaya
Photo by Guillaumebnvl [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]

רבט יכולה להיות עצירה בדרך לפז, אבל אפשר גם להישאר לישון בה. אם תישארו תוכלו לבחור מבין הריאדים היפים שבה. הריאד הוא בית מרוקאי מסורתי שהפך למלון בוטיק. באופן כללי במרוקו כדאי להתארח בריאדים ולא בבתי מלון. הם אולי עולים יותר מהמלונות, אבל המחירים במרוקו באופן כללי לא יקרים, והעלות של ריאד היא כ 200 ש"ח ללילה. הריאד תמיד יהיה בעיר העתיקה – המדינה. ברבט יש ריאד מהמם שנקרא ריאד Dar zen – בית ענק עם שלושה חדרי שינה, כל חדר מעוצב בסגנון קצת אחר, באמצע יש פטיו מרכזי עם בריכה, וכל העיצוב הוא שילוב של מזרח ומערב,  צרפת ומרוקו.

פז - fes

במרחק שעתיים נסיעה מרבט לכיוון מזרח נמצאת פז. אם קזבלנקה היא תל אביב אז את פז אפשר להקביל לירושלים. מדובר בעיר מאד אורתודוקסית, דתית, מוסלמית, דבר שמורגש כשמטיילים בה. אם רוצים להסתובב בסמטאות העיר העתיקה, כדאי לעשות את זה עם מדריך וגם לחשוב על הלבוש.
פז היא עיר האומנויות. העיקריות שבהן הן עבודות עור, קרמיקה ופסיפסים מרוקאים, שנקראים ז'ליז' לה פז. יש איזורים שלמים של אנשים שעוסקים בזה. הם יושבים וחותכים את כל הצורות הקטנטנות, שאחר כך יהפכו לפסיפס. מאד מעניין לבקר באיזור של בתי המלאכה לקרמיקה מחוץ לעיר, כיוון שהם פחות מתויירים. זה מרהיב לראות אותם עובדים. אם תרצו גם אתם להתנסות קצת במלאכות, בסטודיו craft draft יש מגוון סדנאות של אמנות מקומית כמו ציור, כריכת ספרים וריקוע מתכת.
עבודת פסיפס מרוקאי
צילום: הדסה יצחק שרת

עוד דבר שמעניין לראות  בפז הוא המתחם של צביעת העורות. גיגיות גדולות מלאות צבע, בהן טובלים נערים את העורות, כשנוזלי הצבע מכסים את חצי גופם (וכנראה גם גורמים למחלות). אולי לא לכולם יתאים לכל אחד מבחינה רגשית ומוסרית.

צביעת עורות בפז
photo by: Mike Prince. https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/
בפז נמצא אחד מ 12 הארמונות של המלך. מעבר לארמון הראשי ברבט יש למלך ארמונות נוספים במקומות שונים, שעומדים מוכנים לשירותו, וזה אחד מהם. אי אפשר להיכנס לתוך הארמון אלא רק לרחבה החיצונית שלו, אבל הוא מאד מרשים גם מבחוץ.

 בערב אפשר להתארח בחפלות מרוקאיות מסורתיות עם מוזיקה, שמיועדות לתיירים, ולהישאר לישון באחד הריאדים. 

שפשוואן - Chefchaouen

דרך יפיפיה של 4-5 שעות תוביל אתכם צפונה לשפשוואן. זוהי עיר קטנה באזור הצפון ההררי, אזור בהשפעה ספרדית. בניגוד לשאר האזורים במרוקו בהם מדברים מרוקאית וצרפתית, פה מדברים מרוקאית וספרדית. העיר, שיושבת על רכס ההר, דומה בהרבה מובנים לצפת. השם "צפת" מקורו במילה "לצפות", וכך גם "שפשווה" משמעותה "לראות". העיר העתיקה היא קסומה, צבועה כולה בכחול, מקושטת עציצים, כדאי להסתובב בסמטאות שלה ולשבת בנחת באחד מבתי הקפה. קצת הזכיר לי את אודייפור בהודו, שצבועה גם היא בכחול. הנסיעה לפה היא קצת סטיה מהמסלול המעגלי אבל שווה להגיע.
רחוב ב chefchaouen צבוע כחול עם דברים לקניה
Photo by Mohammed5420 [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]

הכי כיף לישון ב Der Wadada . לא מדובר בריאד שנמצא בתוך העיר, אלא בחווה אקולוגית שיושבת על רכס  שצופה על העיר מלמעלה, עם נוף של 360 מעלות. החווה הוקמה על ידי בחור מרוקאי שגדל באירופה, ובנה אותה לגמרי בעצמו. התנאים הם לא של מלון מפנק, אבל יש כל מה שצריך: שירותים, מקלחת, אינטרנט. ממילא לא תירצו להיות בחדר אלא רק לצאת להסתכל על הנוף המדהים. ארוחת בוקר טעימה עם ריבות תוצרת בית וחלב מהחווה. המקום מומלץ אם רוצים להתנתק קצת ומתאים גם עם ילדים. כשמתאמים מול בעל החווה את השהות במקום, קובעים איתו שעת איסוף ברכב מנקודה במורד ההר.

הסהרה

מפה ממשיכים לכיוון הסהרה. מרחק 5 שעות נסיעה משפשוואן או שעה מפז נמצאת איפרן Ifran – עיירת סקי שנראית לגמרי צרפתי או שוויצרית. תעברו שם ולא תאמינו שאתם לא באירופה, כשאתם מוקפים בתים עם גגות רעפים אדומים ובתי קפה בסטייל מערבי. בחורף הרבה אנשים באים לכאן לסקי, ובקיץ שווה לעצור בה  גם אם רק כדי לשתות באחד מבתי הקפה. אפשר כמובן גם להישאר לישון
המשך הדרך לסהרה היא דרך נוף יפה אבל ארוכה מאד, לכן בדרך כלל עוצרים ללילה במידלט Midelt, מרחק 5 שעות נסיעה מאיפרן. אין הרבה מה לעשות פה מעבר לעצירת לילה לשינה. מקומות הלינה פה הם פחות בסטייל, אבל יש מלון חמוד בשם מלון  ksar timnay.
 
אחרי עצירת הלילה ממשיכים למרזוגה Merzouga – כפר ברברי, שהוא בעצם הישוב האחרון בפתח הסהרה. הכפרים הברברים, מהסהרה ועד מרקש, זו מרוקו כפי שמדמיינים: כפרים של בתי בוץ, שמבוססים על חקלאות ועדיין שואבים מים מהבאר. כדאי להגיע למרגוזה לקראת השקיעה ואז ללכת לראות את השקיעה בסהרה. אל תישארו לישון בכפר עצמו, אלא תמשיכו עוד קצת לתוך המדבר, שם ישנן קסבות, מלונות בוץ, פזורים לאורך הדרך. יש מקומות ברמה מאד גבוהה ויש אחרים שהם בסדר. כדי להגיע אליהם קובעים עם נציג המלון שיבוא לקחת אתכם מהכביש, אחרת קשה מאד למצוא אותם בדיונות. רוב המלונות מארגנים סיורי גמלים או סוסים שיוצאים מהמלון.
הדסה רוכבת עם התינוקת על גמל במדבר סהרה
צילום: הדסה יצחק שרת

האוכלוסיה במרוקו מגוונת:
הראשונים היו הברברים - שבטים נוודים עובדי אלילים. אליהם הצטרפו בהמשך היהודים. כשהמוסלמים הגיעו וניסו לכבוש את המקום, הברברים ברחו אל הרי האטלס וככה לא הצליחו להשתלט עליהם. האסלאם כבש את כל המדינה התחתונה. הבדלי התרבויות בינהם מאד גדולים. האוכלוסיה הערבית המוסלמית נחשבת עמידה וחזקה יותר, "מתורבתת" יותר. האוכלוסיה הברברית כפרית, פשוטה יותר והרבה שנים נחשבה נחותה. לברברים יש כתב ושפה משלהם - השפה השלוכית. הברברים היו החוט המקשר בין הקהילה המוסלמית ליהודים, שהיו תמיד חלק מרכזי במרוקו.
התפיסה של מרוקו היא מאד רב תרבותית. יש היום במרוקו 3 שפות רשמיות: ערבית, צרפתית וברברית. כל שילוט חייב להיות בכל שלושת השפות. עוד דבר מעניין הוא שבעמוד הראשי של העיתון, לצד התאריך המוסלמי מופיע גם התאריך העברי. לאורך השנים עוברים הברברים תהליך של התאסלמות. היום בכל כפר ברברי יש גם מסגד. המסגדים החדשים בולטים בין בתי הבוץ, מה שיוצר מראה מאד מיוחד.

מאזור מרזוגה ממשיכים לכיוון וורזאזאת Ouarzazate, כשבדרך יש מקומות נחמדים לעצור בהם. אחד מהם הוא עמק תודרא. אתם נוסעים במדבר ופתאום אחרי הסיבוב נגלה לפניכם עמק יפיפה, ירוק, ממש נוה מדבר. מהעמק יש כניסה לקניון צר עם אזורים מעולים לטיפוס, למי שבעניין. כל העמק מלא כפרים חקלאיים. למי שרוצה לחוות את המקום קצת יותר שווה לעשות שם לילה.
עמק התודרא הירוק במרוקו
צילום: הדסה יצחק שרת
עמק נוסף ששווה לעצור בו הוא עמק הדרעא Draa. 
את הלילה אפשר לעשות בסקורה Skoura, במלון  Les Jardins de Skoura – מלון מקסים עם גינה יפיפיה לאכול בה ארוחת בוקר. מפה נשארה רק שעה נסיעה עד וורזאזאת.   

וורזאזאת - Ouarzazate

וורזאזאת היא עיר הבירה של הברברים, העיר הגדולה של האזור. אפשר למצוא שם את עיר הסרטים, שצולמו בה המון סרטים בינלאומיים מפורסמים. יש שם למשל שיחזור של בית המקדש, בגודל טבעי, שנבנה עבור סרט של ה BBC. ביציאה מהעיר נמצאת Aït Benhaddou  – הקסבה (מתחם מגורים מבוץ) הכי עתיקה במרוקו, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית. הקסבה מאד יפה, אבל כבר מאד מתויירת וממוסחרת עם מלא חנויות. היום כבר גרים שם רק מעט אנשים שאלה החיים האותנטיים שלהם . עדיין זה מקום שממש נחמד לבקר בו ולשתות כוס קפה.

 

Aït Benhaddou קסבת
Photo by Donar Reiskoffer [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/)] Aït Benhaddou
אתם נמצאים עכשיו למרגלותיו של רכס הרי האטלס. אם תטפסו ותרדו בצד השני תגיעו אל מרקש. כדי להגיע אליה צריך לקחת בחשבון חצי יום של נסיעה מפותלת מאד, לכן כדאי לצאת מוקדם ולקחת את היום בנחת. שווה להיות קצת הרפתקנים ולהעז לסטות מהדרך, לרדת אל העמקים  ולגלות את הכפרים הברברים שפזורים בהם. יש בדרך כמה נקודות לעצירה עם בתי קפה, בעיקר לקראת הפסגה.
 

מרקש - Marrakesh

בסוף הסיבוב מגיעים למרקש. בניגוד לפז שהיא מאד ערבית, מרקש היא עיר יותר ברברית במהותה ורב תרבותית. לפני כמה שנים זכתה מרקש לתואר העיר הכי מתויירת בעולם, עם 24 מיליון תיירים בשנה, לכן גם תודעת השירות פה מאד גבוהה. יש בה מאות ריאדים, בתי מלון, מקומות בילוי וחיי לילה מפותחים מאד.
נעליים צבעוניות בשוק של מרקש
photo by Frank Nürnberger
מה שהכי מאפיין את מרקש אלה השווקים שלה. השוק שלה הוא קילומטרים של סמטאות צבעוניות ולפעמים קשה להכיל את כל העושר הזה בביקור הראשון. אל השוק במרקש מגיעות כל האמנויות מהאיזור. האמנויות שמאפיינות במיוחד את הכפרים הברברים היא קליעה בקש, נצרים ועלי דקל (כמו בפורטוגלואריגת שטיחים. תוכלו לראות פה הרבה מהעבודות האלה. טיפ לקניות בשוק: ההתמקחות בשוק היא חלק מהחוויה ומהמסורת של מכירה וקניה, כך שתמיד אפשר לרדת עד 50% מהמחיר שנאמר. באופן כללי קיימת במרוקו תרבות של שיח נעים, כך שגם אם אתם מסיימים התמקחות ולא רוצים לקנות בסוף – תיפרדו יפה.
אריגת שטיח
צילום: הדסה שרת

אם רוצים לחוות את הצד הפחות תיירותי, כדאי להסתובב בסמטאות האחוריות של השוק, לראות את בעלי מלאכה שעובדים ומייצרים שם את המוצרים שיגיעו מאוחר יותר לשוק. גם מבחינת המחירים, קניה ישירה מבעל המלאכה היא הרבה יותר זולה. אם מדגדג לכם בידיים להתנסות בעצמכם בעבודה, אפשר לבקש מבעל המלאכה להתנסות תמורת סכום סמלי. הם מאד נחמדים ובדרך כלל יסכימו בשמחה.

עבודה באבניים
צילום: הדסה שרת
כדאי לבקר גם באנסמבל ארטיזנה – אזור מאד יפה עם חדרים של אמנויות שונות, שאפשר לראות בהם את בעלי המלאכה עובדים וגם לקנות מהם שטיחים, כלי נגינה, כלי מתכת, עורות, עץ ועוד. המקום הפך עם הזמן ליותר תיירותי, בחלק מהחנויות כבר לא עובדים אלא רק מוכרים, אבל עדיין שווה להגיע כי חווית הקניה פה היא אחרת מהשוק. הקניה בשוק יכול להיות לפעמים מתישה, כיוון שהכל נעשה באוריינטציה של מכירה. המוכרים מאד מיומנים, קשה להתמקח איתם, והם לעתים עצבנים. פה השיטוט נעשה יותר בנחת. הכל מאד מונגש לתייר.
  
הכיכר המרכזית של מרקש היא הז'מע אל פנא . ממנה יוצאות הסמטאות של השוק. במהלך היום זו כיכר גדולה עם בסטות של מיץ תפוזים ודוכנים של דיסקים, אבל מה שמדהים זה מה שקורה בה בלילה. כל ערב, החל מהמשקיעה, המקום מתמלא אנשים גם מקומיים. נפתח שוק אוכל והמון דוכנים של קעקועי חינה, מספרי סיפורים, מוזיקאים, נחשים, קלפים, דוכני יד שניה של דברים שווים (תיקים, כלי נחושת) ועוד. ההמלצה היא להגיע לקראת השקיעה, לתפוס מקום באחד מבתי הקפה במרפסות הגבוהות שסביב הכיכר, לשתות ולראות את הכיכר מתמלאת, ואז לרדת להסתובב קצת. חשוב מאד לשים לב לארנק כי יש פה הרבה כייסים. 
השוק של מרקש בלילה
Boris Macek [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)]
כשתתעייפו חפשו את ריאד קרינה Riad Carina, שנמצא באזור מעולה בכניסה לעיר העתיקה. ריאד מהמם עם שמונה חדרי שינה יפיפיים, בריכה על הגג, חמאם, מסאז', ובעלים מתוקים.
 
אחת המסורות  במרוקו הוא החמאם, אליו הולכים אליו גם גברים וגם נשים. יש כמה סןגי של חמאם: יש חמאם שדומה לחמאם הטורקי בו אתה משפשף את עצמך במחיצת אנשים נוספים, ויש חמאמים שהם ברמה גבוהה יותר. באלה מדובר בטיפול אחד על אחד עם שמן ארגן, שמן מרוקאי. מישהי משפשפת ומנקה אותך, מסרקת לך את השיער. פינוק שלא כדאי לפספס. חמאם מומלץ במרקש הוא La bain de Marrakech.
 
שווה לבקר גם ב Jardin Majorelle- גנים יפיפיים שנקנו על ידי הצייר הצרפתי בעל אותו שם. עצים, דקלים בריכות מים ובית בצבע כחול עז שנצבע בהשראת הבתים הכחולים של הרי האטלס. בשנות ה 80, כשהגן היה מועמד להריסה, הציל אותו המעצב איב סן לורן וקנה אותו. יש שם בית קפה חמוד וחנות ספרים. אפשר ללכת בבוקר לארוחה כיפית ולהסתובב קצת. ב 2017 נפתח שם גם מוזיאון איב סן לורן שמאד מומלץ לבקר בו.
גני מיורל - הבית הכחול
Viault [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)]
המלאח, הרובע היהודי במרקש, עובר תהליך מעניין של שימור. מלך מרוקו הכניס לחוקה את נושא שימור המסורת היהודית כחלק מתרבות מרוקו והושקע הרבה כסף בשיפוץ. במסגרת הפרויקט החזירו לכל הסמטאות את שמן המקורי בעברית (למשל רחוב תלמוד תורה). יש ברובע היהודי יותר מ 30 בתי כנסת. רובם נעולים, אבל אחד מאלה ששווה לעבור בהם הוא בית הכנסת "סלאט אל עזמה", כלומר "של הזרים", של מגורשי ספרד. מדובר במבנה מרהיב ששופץ והפך למוזיאון שמספר את סיפורה המרגש של קהילת מרקש. גם עבור מי שלא מגיע למרוקו באוריינטציה יהודית, זה מקום ששווה לעבור בו. יש הסברים בכמה שפות, גם בעברית.

עוד מקומות שנחמד לבקר בהם:
ארמון וגני הבאהיה  Bahia בעיר העתיקה. מאד יפה עם גינה אנדלוסית. 
המדרסה – בית הספר ללימודי האיסלאם.
המוזיאון לאמנות מרוקאית.
 
פעם בשנה בחורף מתקיים במרקש פסטיבל קולנוע בינלאומי, אליו מגיעים כל המי ומי מתעשיית הקולנוע העולמית. שווה לבדוק אם זה קורה כשאתם שם.
עוד המלצות לבילוי:
kolsi mezyan – מסעדה מרוקאית מודרנית מעולה.
 comptoir darna marrakech – בר בסטייל מגניב עם להקה ואווירה טובה.
 

מרקש - טיול כוכב - טיולי יום ממרקש

אפשר להישאר במרקש עצמה שבוע שלם, ואפשר גם לישון בה כעיר כוכב ולצאת ממנה לטיולי יום באיזור.
 
טיול יום 1 – ג'בל טובקל ואימליל
נסיעה של שעה וחצי ממרקש בחזרה לכיוון הרי האטלס ופסגת ג'בל טובקל Toubkal- הפסגה הגבוהה של הרי האטלס. זה אזור מצוין לטרקים אבל לא רק. הכפר האחרון שלמרגלות הטובקל הוא כפר בשם אימליל. כפר גבוה, קריר ומתוק עם בתי קפה כיפיים. בדרך לאימליל  יש בצידי הדרך הרבה חנויות של שטיחים. המחירים בהן יותר זולים ממרקש וכדאי לעצור. אפשר לצאת מאימליל  ולטפס  ממנו ל kasbah du toubkal -קסבה שהפכה למלון משגע. יש משם תצפית מהממת, חדרים יפיפיים ברמה גבוהה ומומלץ מאד לישון שם. לא זול אבל שווה. גם אם לא ישנים שם, כדאי להגיע אפילו רק לקפה או ארוחת צהריים. העליה לשם תיקח לכם 20 דקות הליכה, אבל אם יהיה לכם קשה, אפשר לעלות עם סוסים או חמורים.
שטיחים בדרך לג'בל טוקבל
Erokhin [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]
יום 2 – עמק האוריקה
במרחק של 50 דקות נסיעה ממרקש אל הרי האטלס, נמצא עמק האוריקה-  אזור עם הרבה כפרים ברברים (פעם היו בו כפרים יהודים).  אפשר לחוות פה את "הבית הברברי". לא מדובר במוזיאון אלא בבית ברברי מסורתי, של אנשים שממש חיים בו ומארחים. יש כמה בתים כאלה, ההמלצה של הדסה היא על הבית של מליקה.
מהטובקל יורד נחל ולאורכו הרבה בתי קפה פשוטים, עם שולחנות פלסטיק בתוך הנחל, בסטות עם טאג'ינים של קוסקוס ומיץ תפוזים סחוט, ובתי קפה בקונספט מגניב של ספות ושטיחים. אפשר להמשיך לטפס לאורך הנחל ולאורך הבסטות עד למפלי הטובקל, טיפוס של 40 דקות. בדרך יקפצו עליכם מדריכים שירצו לקחת אתכם, אבל ממש אין צורך. בסוף מגיעים לאזור עם בית קפה שמהווה סיום מוצלח לטיול יום חמוד. 
בתי קפה בתוך הנחל - עמק אוריקה
Abdali90 [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]
בכלל, בהרבה מקומות, גם בשוק, אנשים מקומיים נצמדים לתיירים כדי לקחת אותם ולהדריך. עבור כל דבר כזה מצפים בסוף לכסף וזה יכול להיות מעיק. חלק מהחוויה של מרוקו זה ללכת לאיבוד. אתם לא צריכים מדריך שייקח אתכם.
עוד מקום ששווה לבקר בו למרגלות הרי האטלס, בדרך לאוריקה, הוא הבית של מוחמד מורביט, אמן שהקים מתחם מגניב של חדרי אירוח ובית קפה.
 
יום 3 – Essaouira
שעתיים וחצי נסיעה ממרקש לכיוון מערב נמצאת  אסוורה Essaouira – עיר חוף יפיפיה צבועה כולה לבן, עיר קסומה עם אווירה מיוחדת.  יש בה חוף רחצה, אזור של בסטות עם דגים טריים בנמל – הכי כיף שיש. אפשר לבוא רק לטיול יום, לאכול דגים על החוף, להסתובב בסמטאות ובחנויות. משהו פה בחווית הקניה יותר נעים ממרקש, הכל מתנהל יותר בנחת.
סירה בנמל אסוורה
צילום: הדסה יצחק שרת

אולי תירצו גם להישאר לישון כאן, כי בערב יש באסוורה סצנות של מוזיקה מקומית מגניבה והופעות בכיכר. יש שני פסטיבלי מוזיקה שווים: פסטיבל מוזיקה גנאווית (אפריקאית) בחודש יוני, ופסטיבל מוזיקה אנדולוסית באוקטובר.  השני הוא פסטיבל מאד מיוחד של מוזיקה ערבית ויהודית. מגיעים אליו זמרים ולהקות מישראל, שמופיעים יחד עם  זמרים  מוסלמים מקומיים. מופע הפתיחה הוא בערבית צרפתית ועברית. 

פסטיבל מוזיקה באסוורה
Essaouira Gnaoua and World Music Festival
שווה גם לעבור ב"דר סלאם" – מרכז מקומי למפגש תרבויות.  יש בו הופעות טובות ותערוכות אמנות.
גם באסוורה, כמו בערים אחרות, יש שיחזור של בתי כנסת. אחד היפים בהם חודש לא מזמן ומתוכנן להיות מרכז תרבות דו דתי, שיהיו בו הופעות ומפגשים. בכלל, אסוורה נושאת את דגל הדו קיום והנושא מאד נוכח שם. 

עוד אתר תיירות בעיר הוא המבצר היפה שצופה אל הים. תיירותי אבל יפה.

אם תחליטו להישאר לישון, תוכלו למצוא פה הרבה ריאדים. מקום חמוד הוא Palazzo Desdemona, שנמצא ממש על הכיכר המרכזית. יש בו חדרים גדולים ברמות שונות וארוחת בוקר טריה. 

ארוחת בוקר מרוקאית
Image by Daniel Wanke

ארוחת הבוקר המרוקאית המסורתית כוללת מסימנה (מופלטה עבה) עם חמאה וריבה, מיץ תפוזים סחוט, שתיה חמה ובגטים טריים. בדרך כלל יגישו קפה מרוקאי שנקרא נוסנוס- חצי חצי. חצי מים חצי חלב. מבחינת שתיית מים- עדיף לשתות מים מינרליים. זה לא שהמים שם מזוהמים אבל בגלל שאנחנו לא רגילים אליהם אז עדיף.
המאכל המסורתי במרוקו הוא הטאג'ין. אם אתם רוצים לקנות טאג'ין כדי לבשל בבית, שימו לב שיש כאלה שעשויים מחימר ויש מקרמיקה עם עיטורים. לבישול עצמו כדאי להשתמש רק בטאג'ין מחימר. אם זה להגשה אז אפשר גם באחד שעשוי קרמיקה.

טאג'ינים מעוטרים מקרמיקה
Jafri Ali [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]
הדרך לאסוורה עוברת באזור של גידולי עצי הארגן, מהם מפיקים שמן מלא סגולות. השמן מיועד גם לאכילה (לא לבישול, אלא בעיקר לסלטים), וגם לקוסמטיקה. רוב הקוסמטיקה המרוקאית מבוססת על השמן הזה. יש באזור כמה קואופרטיבים של נשים שמכינות שמן ארגן ומוצרי קוסמטיקה, אחד מהם הוא Hamsa aragan. אפשר לעצור שם, לשמוע מהנשים על השמן, לראות איך הן מכינות אותו ואז לקנות. לרוב המחיר לא מאד זול, אבל המוצרים איכותיים ושווים וזו גם הזדמנות לפגוש תרבות מקומית.
נשים מכינות את שמן הארגן
Chrumps [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]

מי שבענייני גלישת גלים יכול להגיע לסאפי שנמצאת לא רחוק. אומרים שזה אחד המקומות הטובים בעולם לגלישה. 

אם גדול עליכם כל המסלול שתיארתי פה, אפשר להגיע עד פז ומשם לנסוע ישר למרקש בכביש המהיר 4-5 שעות.
עוד אופציה למי שרוצה לדלג על הסהרה, היא דרך פחות מוכרת מאיפרן למרקש, דרך האטלס התיכון. דרך יפיפיה וארוכה מאד (10 שעות), שכדאי לעשות ביומיים. אפשר לעצור לישון בבנימלל ולבקר במפלי האוזוד המפורסמים. יש שם אזור חמוד עם סירות, בסטות, בתי קפה ואפילו קופים שמאפיינים את האזור.
 למרות שתי האופציות האחרונות שציינתי פה,  למי שמגיע בפעם הראשונה למרוקו כדאי לעשות את כל המסלול ולא לוותר על הסהרה.
קוף במפלי האוזוד
Saidkarimail [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]
הטיפ הכי גדול לטיול במרוקו הוא להתחבר לזמן מרוקו, שהוא אחר מהקצב המערבי שלנו. לחוות את המקום, להסתובב, לפטפט עם אנשים. לתת לחוויה להוביל. הקסם של מרוקו הוא בחיים שלה ולא במקומות התיירותיים.

לסיום כמה פרטים טכניים:
מזג אוויר
מבחינת העונות המתאימות לטיול במרוקו, הכי טוב להגיע בספטמבר-אוקטובר או אפריל-מאי. די מקביל למזג האוויר בישראל.
ויזה
כדי להיכנס למרוקו צריך להוציא ויזה, שניתנת לשבועיים ועולה 80₪. להוצאת הויזה הדסה ממליצה על אלונה- 0545489300. סביר להניח שאת הויזה תקבלו לקזבלנקה (אפשר להוציא ויזה גם למרקש אבל זה קשה יותר ושדה התעופה שם קטן). 
תחבורה
הרכבות במרוקו הן ברמות משתנות, לכן עדיף לשכור רכב לפחות עד מרקש (זה לא מאד יקר). 
הכבישים מהירים ונוחים, יש שילוט באנגלית, google map עובד וגם waze (אם כי תמיד כדאי לקחת בחשבון 150% מהזמן הצפוי).
במרקש עצמה לא צריך אוטו ואת טיול הכוכב ממרקש אפשר לעשות גם במוניות שירות. המוניות במרוקו מאד זולות. כשעולים למונית כדאי תמיד לבקש מונה. אם הנהג מסרב כדאי לסכם את המחיר מראש. בתוך העיר המחיר אמור להיות 20-25 דירם מקסימום. 
יש מקומות, כמו למשל העיר העתיקה באסוורה, שאליהם אי אפשר להיכנס עם רכב, וצריך לחנות בחניונים מסביב. בתוך הערים לאורך הכבישים יש סדרני חניה עם אפודים צהובים שאומרים לך איפה לחנות.

הסתקרנתם? התעורר בכם איזה רצון לנסוע למרוקו? אשמח לשמוע פה למטה בתגובות.

נראה לכם שזה יכול לעניין עוד מישהו? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך לקרוא גם את זה:

21 מחשבות על “מרוקו – ערים כחולות ועמקים ירוקים”

  1. וואו נעה!!! איזה פוסט משובח! מרוקו היא אחד החלומות הותיקים שלי והפוסט הזה הופך אותו לאפשרי. שומרת כדי ללמוד אותו טוב יותר. תודה גדולה גם להדסה.

    1. נועה בר-נס

      תודה רבקה'לה. גם מבחינתי מרוקו היא חלום, שהולך ונראה לי אפשרי יותר ויותר. מאחלת לנו שנגשים אותו 🙂

  2. ענבל כבירי

    הי נועה, תודה רבה על הפוסט הזה. שוקלים נסיעה למרוקו בחופשת החורף. היית עם ילדים? זה מתאים? ההתניידות נוחה?

    1. נועה בר-נס

      הי ענבל, אני לא הייתי, רק מתכננת. מי שהיתה זו הדסה, וכן הם נסעו עם ילדה. אני כבר קוראת לה לפה שתענה לך בפירוט 🙂

  3. אהלן ענבל, נעים מאוד.
    בגדול, מרוקו מאוד מאוד ידידותית לתייר, ואפשר ממש לשחק עם אופי הטיול בה, (בין טרקים ונופים, לאורבניות, שווקים, חופים וכ"ו..). הערים הגדולות מודרניות לחלוטין. וגם הדרכים נוחות.
    אנחנו גרנו שם תקופה עם ילדה בת שנה. וחזרנו לטיול של שבוע עם תינוקת בת ארבע חודשים.
    אם תרצי להתייעץ גם טלפונית , בשמחה !

  4. בוקר טוב
    כאחת שכבר ביקרה במרוקו היה יפה לקרוא את הכתבה מנקודת מבט של מי שטרם חוותה אותה אישית. אפילו עשית לי חשק לשוב אליה שנית למקומות שטרם ביקרתי. אגב, בשוק במרקש בלילה מגישים ראשי עיזים מבושלים זזה הגעיל אותי ברמות רק מלראות.

    1. נועה בר-נס

      שמחה שחידשתי לך ועשיתי לך חשק 🙂 לגבי השוק – אין לי מילים. איכס. אני בכלל לא אוכלת בשר אבל זה באמת כבר שיא השיאים. אולי באמת עדיף להישאר לצפות על זה עם כוס קפה מהמרפסת למעלה 🙂

    1. נועה בר-נס

      אפשר להגיע ולטייל לבד, כמו שמתואר 🙂 כרגע אני לא מארגנת טיול, אולי בהמשך, מוזמנת להישאר מעודכנת 🙂

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *