cool design of malaca too restaurant

לחדש לשמר לפנק – עיצוב בליסבון

כל כך חיכיתי להגיע אליה ועכשיו- לחץ. איך אפשר להספיק לראות את כל ליסבון בפחות מ 24 שעות? כל הדרך באוטובוס מהדרום עם עינת, חשבתי איך אספיק גם לבקר במוזיאון האריחים הפורטוגליים, וגם ב LX Factory, וגם להצטרף לשרה המדריכה ולשמוע ממנה עוד קצת על העיר? בסופו של דבר השלמתי עם העובדה שאי אפשר הכל, ומה שלא אספיק הפעם אראה בפעמים הבאות. החלטתי לעשות מה שהכי מתחשק לי באותו רגע. כאילו אהיה פה גם בשבוע הבא ואז אוכל לבחור במשהו אחר.  

Lisbon-street-downhill

התחדשות

המונית נוסעת לאורך נהר הטז'ו, חולפת על פני שוק האוכל, ה time out market, ומורידה אותנו ליד שער רחב, שמעליו מתנוסס באותיות ברזל הכיתוב LX Factory. מה שהיה פעם איזור תעשיה נטוש, התחדש והפך למוקד בילוי עם מסעדות, חנויות, תערוכות אמנות, הופעות, אירועים, ושוק פשפשים בימי ראשון. למה LX Factory? ובכן, LX הוא קיצור לליסבון, שמגיע מהשם  Lixbõa, ו factory אתם מבינים לבד.

המתחם נמצא ממש מתחת לגשר 25 באפריל, מה שמוסיף ללוק התעשייתי. השם הזה הוא לא שמו המקורי של הגשר. כשנחנך ב 1966 נקרא שמו בפורטוגל גשר סלזר, על שמו של הדיקטטור שעמד בראש הממשלה. אחרי המהפכה ב 1974, בה הופל המשטר, שונה שם הגשר ל 25 באפריל, יום המהפכה.

LX-factory-lisbon
big-colored-vintage-letters

מהרגע שנכנסתי למתחם לא יכולתי להפסיק לצלם. העיצוב המקורי נמצא בכל מקום, בכל חנות ובכל מסעדה וכמובן על קירות הבניינים המלאים בציורי קיר. חשבתי לעצמי כמה זה שונה מהעיצוב הכפרי ומלאכות היד שחווינו בטיול עד עכשיו, אבל במחשבה שניה, גם פה יש אותנטיות. העיצוב הוא מחוספס. למקום ניתן שימוש חדש אבל הוא לא שופץ. הקירות נשארו חשופים, סדוקים ומתקלפים, מקושטים בכבלי חשמל. יש פה שילוב של חדש וישן, של סגנונות עיצוב מתקופות שונות וממקומות שונים.

old wall in LXfactory
red wall with drawing of figures
drawing of the poet pessoi on backboard

קרא לאט

החנות הכי מוכרת ומצולמת פה היא כנראה חנות הספרים Ler Devagar (קרא לאט). היא גם זו ששמה את LX Factory על מפת התיירות  כשעברה לכאן ב 2009. 600 מ"ר פרושים על ארבעה מפלסים תחת תקרה בגובה של 14 מטר. כבר בכניסה העיניים נמשכות למעלה אל התקרה הגבוהה והקירות עמוסי הספרים – 40,000 ספרים חדשים ועוד 10,000 ספרים משומשים. מעלינו באוויר מרחפת דמות של רוכב אפניים עם כנפיים נוסע על חבל. מדרגות ברזל מובילות למעלה, ושם, מלבד עוד ספרים כמובן, יש גם גלריה לתערוכות מתחלפות ובר קטן. ליד הקופה מצאתי ואהבתי ספרים יפים עם תמונות של אריחים פורטוגלים יפיפיים וגם חוברות צביעה עם דוגמאות אריחים שאפשר לצבוע לבד. למטה בין שולחנות הקריאה, בית צהוב קטן. אם תשימו אזניות ותציצו בחלון תיזכו להצגה קטנה.

Ler Devagar-bookstore
a woman watching a miniature show with headphones

אוכל

את ארוחת הצהריים אכלנו ב Malaca Too – מסעדה אסייתית עם תפריט בהשראת מסעותיהם של הימאים הפורטוגלים במזרח הרחוק. למדתי ש Malaca היתה אחת הקולוניות הפורטוגליות (כיום במלזיה). התפריט כולל מנות אסיאתיות שונות מיפן, סין, קוריאה הודו ועוד. העיצוב מקורי, איך לא. ממה שהיה פעם בית דפוס נשארו מכונות דפוס גדולות, ארונות ברזל ותיקיות מסמכים על מדפים עליונים. נוספו אליהם מחיצות עץ סיניות, דומות לזו שהבאתי משנגחאי, ועוד שנדלייר בקטע אחר לגמרי. כל אלה משתלבים נהדר. ממש כמו המנות בתפריט.

cool design of malaca too restaurant

דגים

בטיול הזה לא עשיתי כמעט קניות. ידעתי שאני רוצה דבר אחד וזה סרדינים מבד לתליה על הקיר. הסרדינים הם סמל מסחרי פה בפורטוגל, ותוכלו למצוא אותם בכל מקום על כל דבר. אולי ארחיב על זה בפוסט אחר. בדרום קניתי לי סרדין יפה מקרמיקה שיכול לשמש כמזוזה, ועדיין רציתי גם סרדינים מבד. עברתי בכל המקומות בפקטורי אבל כל הדגים היו ממוסחרים ומאכזבים. בסוף מצאתי את הדג שלי דווקא ב Etnik spring – חנות אתנית צבעונית מקושקשת שהסגנון ההודי שלה נראה קצת זול ולא שייך למקום. אבל אמרנו שפה הכל מתערבב והכל מותר. הדג שחיכה לי פה היה שמנמן, בצבע כחול כהה עם תיפורים לבנים, לא דומה לאף דג פורטוגלי אחר. ככה אני אוהבת. מיוחד. בקופה שאלה אותי המוכרת באיזה תיק בד ארצה אותו. איזה כיף. הדברים הקטנים. בחרתי שקית בד כחולה ויפה שאני עדיין שומרת.

a wall with text: until debt tear us apart

מיטה

מכירים את התחושה שאתם נמצאים במקום, ואתם כל כך נהנים שאתם אומרים לעצמכם: "הייתי נשאר לגור פה". אז מסתבר שאפשר! מסתבר שהבניין עם החרק הענק עליו הוא הוסטל! לנו כבר היה חדר מוזמן ללילה הקרוב במלון הדירות  city stays bica (מרכזי ומצוין), אבל בכל זאת הייתי חייבת להיכנס לראות את Dorm hostel – מלון מקומי בסגנון תעשייתי, כיאה למתחם תעשייה לשעבר. הכניסה מעט מאתגרת ומצריכה טיפוס במדרגות חירום. כבר את הלובי אני אוהבת: קיר לבנים חשופות, רצפה ישנה עם שטיחים אתניים, על הקיר גלשנים צבעוניים, ומנורה עשויה מענפים. מעבר למקומות הישיבה שפה, יש גם מטבח לשימוש האורחים. חדרי הדורם מזכירים קצת מלון קפסולה, כל מיטה ממוספרת ונסגרת בוילון. לשמחתי יש גם שני חדרים זוגיים, למקרה שאחליט לישון פה בפעם הבאה. 

front of dorm hostel with giant fly
Loby of dorm hostel לובי של דורם הוסטל

פעם

אפילו חנות וינטג' יש פה. ב muito muito תמצאו רהיטים, מנורות, תמונות ומראות, אבל הייחוד של החנות לדעתי הוא דווקא בחפצים כמו כלי עבודה ישנים, מגהצים, גלגל הצלה גדול, מחבטי טניס ישנים, מחוגות, כלי כתיבה, תכשיטים ישנים ואותיות גדולות צבעוניות. יש פה שילוב של סגנונות שונים מכל מיני תקופות. 

עוד חנות אחת שלשמחתי הספקתי לבקר בה מחוץ לפקטורי היא a vida portuguesa. בחנות היפיפיה אפשר למצוא מוצרים מסורתיים של מותגים פורטוגלים ותיקים: כלי קרמיקה, עבודות עץ, טקסטיל, סבונים, דברים יפים לילדים, גבינות ויין. הלוגו של החנות היא הסנונית – סמל פורטגלי לנאמנות ומשפחתיות, ובחנות נמכרות גם סנוניות מקרמיקה לקישוט. (יש כמה סניפים בעיר).

a vida portuguesa shop פרטים יפים בחנות

ערב

בערב אכלנו ב Fábulas –  המסעדה מעוצבת כלבבי. קירות אבן עם קשתות, בחדרים הפנימיים רהיטי וינטג', שולחנות שהיו פעם מכונות תפירה, מחבטי טניס ישנים תלויים על הקיר (אולי נקנו בחנות העתיקות שסיפרתי עליה קודם?), גומחות עם ספרים וכפית ומזלג בגודל ענק נשענים על הקיר. 

ועוד  משהו לערב-  אל תוותרו על מופע פאדו. זו חוויה מיוחדת במינה. אנחנו היינו ב esquina de alfama -מקום נחמד מול מוזיאון הפאדו.

מחבטי וינטג' על הקיר vintage tennis rackets

טיסה

קצת פרקטיקה לסיום – שדה התעופה לא חוק מהעיר והנסיעה אליו במונית קצרה יחסית ולא יקרה. כל התהליך בשדה מתוקתק ומתבצע באופן יעיל. שירות הצ'ק אין של TAP אוטומטי לגמרי. אתם שוקלים את המזוודה, מודפסת לכם מדבקה אותה אתם מדביקים על המזוודה. אתם בעצמכם שמים אותה על המסוע שבולע אותה למטוס עד שתיפגשו שוב בארץ. הטיסה של TAP, כמו שכתבתי גם בפוסטים קודמים, מצוינת. מטוסים חדישים ושירות מצוין.

lisbon tram in a street with graphiti

הביקור בליסבון היה קצרצר כיוון שהיה רק הקינוח במסע נשי לפורטוגל עם עינת דורון. אהבתי אותה, עיר של ישן וחדש, של אריחים וקירות מתקלפים. אנחנו עוד ניפגש, אין ספק, ואז אחזור עם עוד המלצות.

בינתיים מוזמנים להירשם לרשימת התפוצה כדי להישאר מעודכנים וכמובן לשתף את הפוסט למי שיכול להנות ממנו.

נראה לכם שזה יכול לעניין עוד מישהו? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך לקרוא גם את זה:

הסטודיו של קרן פרגן

קרן ארצישראלית מצויה

לפעמים אני נשאלת על דברים טובים שקרו לי בעקבות הבלוג. ההיכרות עם קרן פרגו היא דוגמא מצוינת למשהו כזה. את קרן פגשתי במרחבי הרשת ומאד אהבתי את

רוצה לקרוא עוד
בחורות עם שמלות צבעוניות ונעלי עקב בתצוגת אופנה פראג

פראג- פעם שלישית גלידה

הפעם פראג היתה רק מעטפת של הטיול לדרום צ׳כיה (שכתבתי עליו פה)- לילה אחד בתחילת הטיול ועוד שלושה בסוף, אבל כיוון שזאת הפעם השלישית שלי בפראג חשבתי שזו הזדמנות

רוצה לקרוא עוד

2 מחשבות על “לחדש לשמר לפנק – עיצוב בליסבון”

  1. ליסבון היא אחד היעדים שאני תמיד שמחה לחזור אליהם, עדיין לא מיציתי. המתחם הזה הוא אחד המקומות השווים של העיר. אני גם תמיד בעניין של עיצוב ומקומות מדליקים. כתבה נהדרת, המלצות מעולות, העברת יפה את האווירה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *