תכירו את חיים שושן.
בן 30, אבא טרי, סטודנט לשימור ושחזור נייר וספרים בפירנצה שבאיטליה, כורך ספרים, מאייר ומעצב גרפי בסדר הזה בדיוק להגדרתו. לפני שעזב את הכל ועבר להגשים את החלום שהתבשל אצלו בשנים האחרונות. היה הבעלים של "shushine-studio" – סטודיו לכריכת ספרים בתל אביב, כמו כן העביר סדנאות כריכת ספרים ידנית בשיטה מסורתית. את חיים הכרתי במרחבי הפייסבוק, ועניין אותי לדעת מה הוא עושה וגם לשמוע קצת על פירנצה. חשבתי שזה יעניין גם אתכם.
אז מה אתה עושה שם? מה זה שימור ושיחזור נייר?
מה שאני עושה כאן בפירנצה, זה להיות סטודנט, לספוג את התרבות את ההיסטוריה ואת האסתטיקה של המקום. לשימור ושחזור של ניירות וספרים יש כמה היבטים. הראשון הוא הרוחני,' שהוא הכי מספק אותי בתחום. הידיעה שלקחתי חלק בשימור ההיסטוריה והמידע שהיה כתוב על גבי נייר מתפורר, יחזיק מעמד לעוד כמה מאות שנים. זו תחושת סיפוק שממש קשה לי למצוא את המילים לתאר אותה. לדוגמא עכשיו סיימתי לעבוד על ספר ביוגרפיה משפחתית מהמאה ה-16, שכולל אילן יוחסין של משפחת דוכסים פיורנטינית.
מעבר לזה יש את ההיבט הטכני הכולל כימיה, ביולוגיה, ופיתוח יכולות כירורגיות שבעזרתם אנו מפסיקים את תהליך ההתכלות של הנייר מנזקים שונים : חומציות גבוהה, עובש ופטריות. בנוסף אנו משלימים חוסרים שנוצרו בנייר בעקבות חרקים שהחליטו שהניירות טעימים להם. במקרה של יצירות אומנות כמו הדפסים וציורי אקוורל לדוגמה, אנו גם משחזרים את חלקי היצירה שנעלמו או ניזוקו. רק לדייק, כשכמדברים על שחזור נייר וספרים נכללים בזה כל הדברים שהמצע שלהם הוא נייר או קלף למשל: הדפסים, תחריטים, ספרים, כתבי יד ומגילות שנכתבו על קלף ומסמכים.
איפה לומדים את זה?
בארץ אין איפה ללמוד את התחום הזה בצורה אקדמאית ומקצועית ולכן היה את הצורך לחפש מקומות ללמוד בהם בחו״ל. יש בתי ספר רבים באירופה וארצות הברית. הבחירה בפירנצה הייתה מכמה סיבות: הראשונה- בעקבות הכשרה שעברתי כאן לפני כמעט שלוש שנים בכריכה עתיקה, ובעלת הסטודיו בו למדתי, מרצה בבית הספר בו אני לומד כרגע. השניה- היכרות מוקדמת עם התרבות והשפה מצד אשתי (אני לא לבד בסירה הזאת), מה שהפך את החוויה לקצת יותר נעימה.
איך הגעת לזה? מה הרקע שלך?
סיימתי לימודי תקשורת חזותית בויצ״ו חיפה, עם התמחות באיור והדפס, אבל כבר במהלך הלימודים הרגשתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדול. האסימון נפל כאשר הייתי צריך לייצר ספר לאחד הפרויקטים והתאהבתי בתחום.
במהלך השנה האחרונה ללימודים ושנה לאחר מכן עבדתי בתור מעצב גרפי עצמאי. עבדתי עם חברות בתחומים מגוונים, יוצרים עצמאים ואמנים, אבל משהו היה חסר לי- אהבה. אז יצאתי למלא מצברים עם האהבה שלי לכריכת ספרים בפירנצה, בסדנה לכריכת ספרים בטכניקה עתיקה, שכללה עבודה עם עור.
בזכות התמיכה של דניאל (בת הזוג שלי), החלטתי לקחת ברצינות את את עניין כריכת הספרים, ובין לילה שיניתי את הייעוד שלי בחיים. הפכתי להיות חיים הכורך ונכנסתי לזה בכל הכוח: סדנאות, עבודות עם אמנים ומעצבים ואחד הדברים שהכי שימח אותי- לחזור למוסד בו גדלתי וללמד קורס משולב של איור וכריכת ספרים. לתחום השימור הגעתי מפניות של לקוחות לגבי תיקוני ספרים ומסמכים שונים. כמובן שלא היה לי מושג מה התחום הזה אומר, אז פניתי לכמה וכמה משמרים הפועלים בארץ ורק משמרת אחת עם לב זהב, בשם נעה כהנר הזמינה אותי אליה לסטודיו ופתחה לי עולם שלם. באותו היום התקשרתי לאשתי מהדרך ואמרתי לה תארזי!
שאלה שנשלחה מפולניה - מה עושים עם זה אחר כך? איפה עובדים?
התשובה היא פשוטה. יש עבודה גם במוסדות כמו מוזיאונים, ספריה לאומית וכו׳ וגם באופן פרטי, בין אם זה אנשים המעוניינים לשמר ולשחזר מסמכים שברשותם, ספרים שעברו בירושה או אפילו תמונות ישנות. אבל כמו בכל דבר, צריך זמן להתפתח ולגדול למקום הזה שאתה מייצר לעצמך. מעבר לזה אני לא בן אדם שעומד בפתח הסטודיו ומחכה שלקוחות יכנסו, עבודה מייצרים.
אני רואה שבאיטליה זה תחום מפותח, אבל מה בארץ? (בהנחה שאתה מתכנן לחזור)
אני מקווה שאצליח למצוא עבודה פה במוסד או מעבדה מעניינת כדי לצבור יותר ניסיון תעסוקתי ואז לחזור לארץ, ולראות איך אני מתפתח שם. כמו כן יש לי תכניות להמשיך את הפעילות השוטפת של הסטודיו, הן בתחום ההוראה בכריכת ספרים והן העבודה עם יוצרים ואמנים.
כמה המלצות בפירנצה לאוהבי האמנות והעיצוב?
ואוו, יש המון מקומות מעניינים בפירנצה שקשורים בעיצוב ואמנות. מרחב המחיה שלי הוא האיזור מעבר לנהר (Oltrarno) שם אפשר למצוא את רובע האמנים, איזור מלא בבעלי מלאכה מכל התחומים: כריכות ספרים, מסגרות עץ, עבודות עור, ייצור נעליים, שחזור של רהיטים ישנים וציורים ובעצם מה לא.
אין הרבה אומנות ועיצוב כמו שאפשר לראות בלונדון למשל. הכל פה יותר שמרני ומסורתי, אבל עדיין יש כמה גלריות המציגות אמנות מודרנית, איור ותכשיטנות מודרנית.
אני לא אוהב להמליץ על מקומות ספציפיים כי זה עניין של טעם אישי, והכי כיף בפירנצה זה הגילוי של דברים חדשים, לכן אני אוכל להמליץ על איזורים להסתובב בהם: santo spirito – רובע בעלי המלאכה, Via de' Tornabuoni – רחוב חובה לכל חובבי אופנה עילית, ואיזור השוק של san Lorenzo. פירנצה היא יחסית מאוד קטנה ולכן המסלולים הרגליים מובילים אותך לחנויות מטריפות שרק האיטלקים יודעים לייצר.
לפני שמגיעים כדאי לברר מתי מתקיימים שווקי העתיקות בפירנצה (לרוב באיזור סנטו ספיריטו זה ביום ראשון השלישי של החודש), שם אפשר למצוא דברים מעניינים במחירי מציאה, מהדפסים ישנים ועד כלי כסף ואפילו יודאיקה.
תודה שקראתם עד כאן, ותודה לחיים שגם צילם את כל התמונות בפוסט.
עדכון – חיים כבר חזר לארץ ועובד בספריה הלאומית כמשמר ספרים וכתבי יד. בקרוב הוא גם יפתח מחדש סדנאות לכריכת ספרים, אז שווה לעקוב אחריו בעמוד הפייסבוק של הסטודיו וגם בקבוצת הפייסבוק בשם 4satz – קהילה לתחום הנייר וההדפס בה הוא משתף מדריכים ועונה על שאלות בתחום.
מוזמנים להירשם לבלוג שלי פה למטה כדי לא לפספס את הפוסטים הבאים (שתהיה בהם עוד אמנות ועוד איטליה) וגם כמובן להגיב ולשתף 🙂
2 מחשבות על “על הנייר בפירנצה”
איזה פוסט נפלא. חיים שושן אתה ראוי להערצה על האומץ בבחירת מקצוע שכזה. בטוחה שאם אפשר היה להעביר את ריח הנייר בכלל היתי מעולפת. ואת נעה – נס בלוגרי שכמוך – איזה צילומים וכתיבה נפלאה. מרגישה שקפצתי לאיטליה. דווקא על פירנצה איך שהוא דילגתי לצערי. הבלוג משגע ונעים ושלו ומרגיע ועושה הכי חשק לקרוא. לא ברור איך לא גיליתי אותו עד כה. תודה
וואו תודה מינה, התרגשתי לקרוא אותך 🙂 והמקצוע שחיים בחר לו באמת נראה מרתק וקסום. בגלל זה כל כך סיקרן אותי לשמוע את הסיפור שלו.