
לבד ליפן
לפעמים אי אפשר לדעת אצל מי הבלוג שלי מהדהד ולאן זה לוקח אותה. זוכרים שכתבתי פוסט על Hiroyuki Shindo, אמן אינדיגו יפני בקיטה? בצד השני של המסך קראה אותו
לפעמים אי אפשר לדעת אצל מי הבלוג שלי מהדהד ולאן זה לוקח אותה. זוכרים שכתבתי פוסט על Hiroyuki Shindo, אמן אינדיגו יפני בקיטה? בצד השני של המסך קראה אותו
לכבוד חנוכה אותגרתי לכתוב על נס שקרה לי באחד הטיולים. מיד ידעתי מה הנס שלי. זו היתה הזדמנות מצוינת לפתוח את יומן המסע הישן ולכתוב
בזמן שכתבתי את הפוסט על השיבורי (טכניקה יפנית לצביעת בדים), חיפשתי חומר על שיבורי ביפן. בחיפושיי הגעתי לבלוג מקסים, שבקושי הצלחתי להתנתק ממנו. הבלוג Spicelines, שכותבת Courtenay Dunk, עוסק בתבלינים, גינון, בישול
כשנכנסים לרחוב הקטן, עוד לפני שמסתכלים על מספרי הבתים די קל לזהות איזה מהם הוא הבית של רמה. ברור שאם גרה ברחוב הזה מישהי שעוסקת
ביקשתי מרתם לבנון לספר על הטיול שלהם עם הילדים בבטוקיו, יפן. המלצות על מקומות מעניינים בטוקיו (לילדים ולאמהות חובבות אמנות) וגם כמה תובנות לגבי יפן, ילדים והשילוב של שניהם.
זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל זו תמצית הביקור שלי בקיבוץ הזורע, שם מסתתר מוזיאון קטן ומקסים בשם "מוזיאון וילפריד לאמנות ולידיעת המזרח" . קראתי שנפתחת שם תערוכה של
התכניות לקמפינג בסוף השבוע השתבשו. הקטנה עם חום ולילה באוהל לא ממש מתאים. כדי לא לחרב לכולם את התכניות, הוחלט שאבא נוסע עם הגדולה ואמא