יומן_סין_#6 – כמעט טיבט
הפעם מצפינים לצפון סיצ'ואן וגנסו. איזורים הרריים עם יערות והרבה טבע, קהילות של מיעוטים שונים, דתות שונות ותחושה של כמעט טיבט.
הפעם מצפינים לצפון סיצ'ואן וגנסו. איזורים הרריים עם יערות והרבה טבע, קהילות של מיעוטים שונים, דתות שונות ותחושה של כמעט טיבט.
מירמבה הוא מיזם חברתי להעצמת נשים באוגנדה, באמצעות שיווק מוצרים שהן עושות ומכירתם בארץ. חלק מהכסף שהן מרוויחות הולך לצרכי יומיום ותשלום שכר לימוד של ילדיהן, וחלק הן חוסכות ומשקיעות במשהו משלהן. אחת קנתה חלקת אדמה קטנה לגידול ירקות ואחרת התחילה עסק לגידול חזירים. הפרויקט הוא סוג של בוסט כלכלי ראשוני שמאפשר להן למצוא תעסוקה משמעותית בקהילה.
אופרה מקומית עם מר לי וכוס תה, מפגש עם פנדות מתוקות, ביקור בפסל הבודהה הענק בלשאן, וטיפוס אל ראשו של אמי שאן כדי לראות את הזריחה.
הסתובבנו וחיפשנו את ד"ר חו המפורסם. לא היה קשה למצוא אותו, הוא עמד ברחוב הראשי עם חלוק לבן. עשינו הכרות והלכנו אל ה"קליניקה". הוא הסתכל עלינו והכריז שאנחנו בריאים. אבל אנחנו לא באנו עד לפה בשביל לצאת בידיים ריקות.
שוב חצינו את המקונג ליעד לא ברור. נהגת הריקשה ידעה לאן. הגענו אל הכפר. הבתים בתי עץ על כלונסאות. בקומת הקרקע גרים בעלי החיים (למשל חזירים) ולמעלה גרה המשפחה. אחרי 10 דקות יצאנו מהכפר מבוהלים מכמות הכלבים שנהמו עלינו מכל פינה. הנהגת בינתיים נעלמה.
על רכבת לילה מפנקת עם שמיכת פוך, טיול אופניים בנוף הכפרי, שיט בנהר הלי, טיפוס על טרסות אורז עם הנשים בורוד.
את מכתבי ההתפטרות הגשנו עוד לפני החתונה ואחריה עפנו מפה. ארזנו תרמיל ויצאנו לירח דבש/ טיול הרבה אחרי צבא, שמתחיל בסין ולא ידוע איפה ומתי ייגמר. סיפור של זוג צעיר בסין של 2007, שניה לפני האולימפיאדה, כשעוד היו יותר אופניים מטלפונים.
אם בפוסט על הכפרים בדרום פורטוגל עשיתי לכם חשק, אבל אתם בכל זאת רוצים להרגיש קצת ציביליזציה, לולה, עיר קטנה ומתוקה, היא מקום מצוין.
ליסבון ופורטוגל בכלל שבתה את ליבי. פשטות וחספוס. יופי לא מלוקק. אז מה אהבתי במלונות? בניינים משופצים, חלונות גדולים, אריחים, ציורי קיר וכמובן רהיטי וינטג'.