תוצרי הסדנה- צעיפי השיבורי נתלים לייבוש

לסחוט, למעוך, ללחוץ – אמנות השיבורי

כשנכנסים לרחוב הקטן, עוד לפני שמסתכלים על מספרי הבתים די קל לזהות איזה מהם הוא הבית של רמה. ברור שאם גרה ברחוב הזה מישהי שעוסקת בעיצוב ואמנות, זה יהיה הבית שלה. בית יוצא דופן בצבעי בטון אפור וחמרה. היופי ממשיך גם בפנים, בתכנון, בצבעים, בפרטים ובאביזרים שמקשטים כל פינה, אפילו בחדר השירותים. ביום שישי בבוקר התכנסנו בבית המיוחד הזה לסדנת שיבורי. מוזמנים להיכנס וללמוד על שיבורי וגם לטייל קצת ביפן, מולדת השיבורי, בהמשך הפוסט.

בדים צבiעים בשיבורי

על השיבורי

שיבורי היא טכניקת לצביעת בדים שמקורה ביפן. משמעות השם ביפנית היא: "לסחוט, למעוך, ללחוץ", אותן פעולות שמבוצעות על הבד בתהליך השיבורי. בניגוד לטכניקות אחרות של צביעת בדים, בשיבורי לא מתייחסים אל הבד כאל משטח דו מימדי אלא יוצרים ממנו צורה תלת מימדית על ידי קיפול ודחיסה של הבד באופנים שונים לפני טבילתו בצבע. העיקרון המשותף לטכניקות השיבורי השונות הוא שבכולן ישנו גורם שמונע מהצבע לעבור אל הבד בחלקים מסוימים, וכך נוצרת הדוגמא.

השיבורי דומה לטכניקות צביעה אחרות ותמיד עולות שאלות כמו: זה בעצם באטיק? אז זהו שלא. בבאטיק מתכננים את הדוגמא הרצויה ומציירים אותה עם מכחול טבול בשעווה. במקום בו יש שעווה נשאר הצבע המקורי ושאר הבד נצבע. אז זה כמו טאי-דאי? אחת הטכניקות של השיבורי, הקומו, היא אכן דומה לטאי-דאי בצורתו המוכרת לנו במערב, כאשר קושרים את הבד סביב גולה או אבן.

השיבורי ידוע בעיקר בצבע הכחול, אבל יכול להיות גם במגוון צבעים אחרים. (מעניין ששתי הסדנאות האחרונות שעשיתי שתיהן כחולות. זוכרים את הפוסט על הציאנוטייפ?)

ספרים על שיבורי

על רמה אמיר

רמה מגדירה את עצמה כ- Natural Eco Printing Designer. מאז ומתמיד היתה מרוגשת מחומרים, צבע, טבע והשילוב עם אקולוגיה: 

"בגדים זה לא רק כסות זו הצהרה ולכן כבר עשרות שנים אני שומרת בגדים בעלי טקסטורה מיוחדת, גזרה אחרת, בגדים צבועים וכו'. השילוב בין כל אלה, הביא אותי לעסוק בהדפסה אקולוגית. אני חוקרת ולומדת מזה כמה שנים את תחום ההדפסה האקולוגית ומפתחת טכניקות ייחודיות לעניין זה. המוטו שלי הוא להשתמש בכל עונת השנה ומה שהיא מביאה עמה, סוג הצמחים והאדמה במקום האיסוף, שימוש בupcycle , מוצרים שכבר יצאו משימושם הראשוני, שימוש בבדים טבעיים או ממוחזרים (פשתן, משי ועוד). עבודת היד שלי היא one of a kind ועושה שימוש בחלקי הצמח כולל שורשים, קליפות, ניצנים, פרחים ועלים, וכן מינרלים ומתכות לא רעילות על בדים, חולצות, שמלות ועוד. לכל מוצר שלי סיפור משלו. יש כאלו שנולדו מאיסוף חלקי פח של מכונית ישנה בטיול היומי עם אמילי כלבתי. אחרים מטיול למערה רחוקה בגליל ושילוב עם חלודה ממכונת התפירה של אמי."

באחת הפעמים שקיפלה רמה צעיף לצורך טבילתו בכורכום, הבינה שבעצם עשתה שיבורי. אחר כך המשיכה וחקרה את התחום עד שהגיעה לכחול האינדיגו ונשבתה בקסמו.

על הסדנא

אחרי כוס קפה בסלון ודפדוף בספרי השיבורי, נאספנו סביב שולחן האוכל הגדול. רמה סיפרה איך הגיעה לעסוק בשיבורי. פרסה על שולחן האוכל הגדול בדים במגוון דוגמאות, תוך כדי הסבר על טכניקות השיבורי השונות שיוצרות כל אחת מראה שונה לגמרי.  כאמור בכל אחת מהטכניקות ישנו איזשהו חפץ (רזיסט) שמונע מעבר של הצבע אל הבד בחלקים מסוימים. החפצים יכולים להיות חתיכות עץ, מתכת, אטבי כביסה, קליפסים, גומיות בעוביים שונים, חוטים וכד'. רמה דיברה על תיכנון העבודה מול עבודה משוחררת יותר. התוצאה בעבודת השיבורי לא יכולה להיות מתוכננת עד הסוף והיא תמיד מפתיעה. שחרור השליטה הוא חלק מהעניין. על פי היפנים, האופי שלנו- מדויק או פראי ומשוחרר- ניכר באופן העבודה ובתוצאה.

בסדנא של רמה כל אחת מהמשתתפות מקבלת תיק וצעיף לצביעה. תמורת תשלום אפשר לקבל גם ציפית לכרית או חולצה. ניתן גם להביא בד מהבית ולצבוע אותו.

התיק שצבעתי בטכניקת איטג'ימה - לפני ואחרי
התיק שצבעתי בטכניקת איטג'ימה - לפני ואחרי

את התיק שלי בחרתי לצבוע בטכניקת איטג'ימה – Itajime . מקפלים את הבד כמו קונצרטינה או מניפה. אחר כך אפשר לקבל שוב לכיוון השני ולתפוס עם כפיסי עץ או רזיסט אחר. אני בחרתי לתפוס רק עם קליפסים ממתכת. בטכניקה הזו מתקבלות בדרך כלל דוגמאות גיאומטריות יותר.

לצעיף הכותנה שלי רציתי דוגמא חופשית יותר ופחות גיאומטרית, לכן בחרתי בטכניקת הארשי Arashi, שעושה שימוש בגליל. מלפפים בד על גליל כשהוא פתוח, ואז דוחסים את הבד מטה על הגליל עד הסוף, וקושרים בחוט. להוספת עניין הוספתי גם גומיות שישאירו סימני קווים נוספים על הבד.

הצעיף שלי לפני צביעה. בהמשך תוכלו לראות איך יצא
הצעיף שלי לפני צביעה. בהמשך תוכלו לראות איך יצא

עוד טכניקה מעניינת שרמה עובדת בה עכשיו היא Ori-nui -תפירה במכונה או ביד, כאשר החוט הוא הרזיסט. התפירה והכיווץ של הבד מאפשרים שליטה וקבלת דוגמאות מדויקות.

מעבר לבחירת הטכניקה, התוצאה תהיה מושפעת בין השאר מאופי הבד (צפיפות הסיבים, עובי הבד), מהרזיסט (מה שתופס את הבד למעלה ולמטה: גומיה, כפיסי עץ וכד') ומרמת הלחיצה. לחיצה חזקה תיצור קונטרסט חזק. לחיצה משוחררת ורפויה יותר תאפשר לצבע להיכנס ויתקבל גוון תכלת ולא לבן.

אטבים וחוטים על הבד ייצרו את הדוגמה
כפיסי עץ תופסים את הבד בסדנת שיבורי

לפני הטבילה בצבע טובלים את הבד במים כדי שהצבע יחלחל טוב יותר לבד. אם לא טובלים במים המראה יוצא יבש יותר. בסדנת המבוא לא משתמשים באינדיגו אלא בצבע סינתטי, בשל העלויות הגבוהות. בזמן שהבדים שקועים בצבע, אנחנו שוקעות במצגת של רמה על השיבורי, על יפן, על אמנים ומעצבי טקסטיל שונים. 

הבד עם הרזיסט שקועים בצבע הכחול ליצירת השיבורי
שוטפים את עודפי הצבע מהבד
רמה בסינר יפיפה שוטפת את הבדים
הבדים אחרי שטיפה וסחיטה מוכנים לפתיחה
הבדים אחרי שטיפה וסחיטה מוכנים לפתיחה
תוצרי הסדנה- צעיפי השיבורי נתלים לייבוש

לאחר השטיפה והסחיטה נתלים התוצרים הסופיים לייבוש (הצעיף שלי שעשיתי בטכניקת הארשי המשודרגת הוא הראשון משמאל). הייבוש בחום גם מקבע את הצבע בבד. אחרי שייבשנו והשתמשנו, את הבד הצבוע יש לכבס רק ביד.

שיבורי ביפן

אחד המקומות המזוהים ביותר עם שיבורי ביפן הוא ארימצו Arimatsu, עיירה ליד Nagoya. בתקופת השוגונות ביפן, נדרשו האיכרים להגיע פעם בשנתיים לטוקיו (אז אדו) כדי להישבע אמונים לשוגון. אחת הדרכים הידועות שהובילו מאוסקה אל טוקיו נקראה Tokaidio. לאורכה הוקמו 53 תחנות בהן יכלו ההולכים לנוח ממסעם. סביב אותן תחנות התפתחו כפרים ועיירות, כמו ארימצו, שהיתה התחנה ה 42 בדרך. השיבורי הגיע לארימצו עם הפועלים שבאו לבנות את טירת השוגון בנגויה. הם הביאו איתם את הטכניקה שהלכה והתפתחה עם השנים על ידי תושבי ארימצו.

ציור של רחוב בארימצו, יפן
אישה יפנית עוסקת במלאכת השיבורי

אחת לשנה בתחילת יוני מתקיים במקום פסטיבל השיבורי Arimatsu Shibori Festival . בזמן הפסטיבל הרחוב מתמלא חנויות ודוכנים למכירת בדים צבועים, בגדים, קימונו, מטריות, מפות, וילונות וציוד לצביעה. ישנו גם מוזיאון שיבורי. בקומה הראשונה שלו מוצגת תערוכה ובה פריטים שונים בנושא השיבורי, ובקומה השניה מתבצעות הדגמות של צביעה, על ידי נשות הכפר שעוסקות במלאכה כבר עשרות שנים. ניתן גם להשתתף בסדנא בתיאום מראש ובתשלום. נשמע לי כמו חוויה מיוחדת. ולחשוב שהייתי בנגויה לפני יותר מעשר שנים ולא הייתי שם.

פסטיבל השיבורי בארימצו, יפן
Arimats shibori festival - photos by notjustnat creative blog

קבוצת אמנים צעירים מארימצו שנקראת ARIMATSU PORTAL; PROJECT לוקחת את הטכניקה המסורתית ומשלבת בה אמצעים טכנולוגים חדישים, כמו חיתוך לייזר. לחצו על הסרטון פה למטה כדי לראות.

אם ארימצו נשמע לכם מקום מעניין, בטח תירצו לבקר (לפחות וירטואלית) גם אצל האמן Hiroyuki Shindo. מדובר באמן בעל שם בינלאומי, שחי בפרבר כפרי בצפון קיוטו. אמן טקסטיל שהמציא גם מכונה שעושה את קיפול הארשי בצורה מודרנית. בקומה השניה של ביתו הקים שינדו מוזיאון שנקרא Little indigo museum, שם הוא מציג עבודות שונות באינדיגו, לא רק מיפן, אלא מעוד מדינות כמו הולנד. בפוסט הבא נבקר שם בהרחבה וזה הולך להיות מעניין. כדי לא לפספס מוזמנים להירשם פה למטה.

תודה לרמה אמיר על סדנא חווייתית ועל פתיחת פתח לעולם המרתק של השיבורי. המשך בטוח יבוא.
מעבר לסדנת המבוא מעבירה רמה גם סדרה בת 3 מפגשים בהם נלמדות הטכניקות באופן יסודי כולל צביעה באינדיגו.
מוזמנים להתעדכן בתאריכי הסדנאות בעמוד הפייסבוק של רמה. 

נראה לך שזה יכול לעניין עוד מישהו? אשמח לשיתוף

אולי יעניין אותך לקרוא גם את זה:

הסטודיו של קרן פרגן

קרן ארצישראלית מצויה

לפעמים אני נשאלת על דברים טובים שקרו לי בעקבות הבלוג. ההיכרות עם קרן פרגו היא דוגמא מצוינת למשהו כזה. את קרן פגשתי במרחבי הרשת ומאד אהבתי את

רוצה לקרוא עוד
עבודה של רחל - מונטאז' בהדפסת ציאנוטייפ

ציאנוטייפ – הקסם הכחול

אם הגעתם לאחרונה לקומה התחתונה בגן העיר, אולי ראיתם קבוצת אנשים עומדים סביב המזרקה ובוהים בצילומים המונחים על שפתה, מדי פעם מציצים בנייד. אלה בטח היו

רוצה לקרוא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *